בכל סוגי מחלת הסוכרת קיים סיכון לפתח נזקים ברשתית, והנזק גובר ככל שמשך המחלה עולה. בחולים בהם ידוע על מחלת סוכרת חמש שנים הסיכוי לפתח מחלת רשתית הינו בערך 25%. בחולים בהם ידוע על מחלת סוכרת 15 שנים - כמעט בכולם קיים נזק בכלי הדם של הרשתית.

מחלת הסוכרת גורמת נזק בכלי הדם הקטנים ברשתית . בשל הסכרת נוצרים כלי דם לא תקינים ברשתית , וכלי דם אלו נוטים לדלוף נוזלים לתוך רקמת הרשתית ולגרום בצקת , כלי דם אלו הינם גם בעלי נטיה מוגברת לדמם. בשלבים מוקדמים של המחלה החולה לא יחוש כל שינויי בראיה. בשלבים מאוחרים יותר עלולה להגם  ירידה בראיה בדרגות חומרה שונות.
מצב הראשוני קרוי "רטינופתיה בלתי-שגשוגית", ויכול לגרום לראיה תקינה, ירידה מתונה בראיה או אפילו עד לירידה ניכרת בראיה, אך בדר"כ לא לאובדן ראיה  מלא.
בשלבים מתקדמים וקשים יותר של המחלה, כלי הדם של הרשתית נחסמים בצורה קשה יותר, ואז יש ירידה משמעותית באספקת דם וחמצן לרשתית.
המצב גורם לגדילת כלי דם חדשים שהנם כלי דם בלתי תקינים, אשר גורמים ללא טיפול מתאים לדימום הממלא את כל העין.
שלב זה של הרשתית הסוכרתית קרוי "רטינופתיה שגשוגית".דימום זה מצטלק במשך הזמן, איתו מצטלקת גם הרשתית, היא נפרדת ממקומה הטבעי, מאבדת את יכולת קליטת האור ועיבודו, מה שמביא לעיוורון מלא ובלתי הפיך. במידה וקיימת בצקת משמעותית של מרכז הראיה (המקולה) יש צורך בטיפול לסילוקה.

הטיפול הראשון והחשוב ביותר בבצקת הינו הטיפול בלייזר.מטרתו היא לייצב את הראיה הקיימת, ולעתים אף לשפרה בשלב בו ניתן עדיין לשפר, וזאת על ידי הפסקת הדלף מכלי הדם החולים. בטיפול זה מכוונים קרן לייזר דקיקה ביותר (בקוטר של 1/20 סנטימטר) אל כלי הדם הדולפים על מנת לסוגרם, ואל הרקמה הבצקתית החולה.
עם העלמות כלי הדם הבלתי-תקינים מפסיקה הדליפה לרשתית, הבצקת נספגת, והירידה בחדות הראיה נעצרת, ולעתים אף משתפרת.
במקרים בהם התפתחה הצורה המתקדמת יותר של המחלה, אותה צורה בה נחסמו כלי דם תקינים ברשתית וצמחו כלי דם בלתי-תקינים, דהיינו הצורה "השגשוגית",
גם בהם הטיפול העיקרי הוא טיפול בלייזר. בטיפול זה הורסים חלק מהרשתית ההיקפית, שאינה תורמת הרבה לראיה, כדי שסך תצרוכת הדם והחמצן של כל הרשתית תרד,
מרכז הראיה הטובה יישמר, תופסק הפרשת החומר הגורם לשגשוג כלי דם בלתי-תקינים, והם יעלמו, או יצטלקו, לפני שמתרחשת הפרדת רשתית צלקתית קשה. אך עדיין ישנם חולים,
שלמרות הטיפול בלייזר כלי הדם הבלתי תקינים ברשתית שלהם ממשיכים לגדול ולשגשג, ולגרום לדימומים חוזרים ברשתית ולהיפרדותה.

בשנים האחרונות פותח טיפול תרופתי למחלת הסכרת ברשתית, וזאת על ידי הזרקת חומר  נוגד-גדילה של כלי דם חולים בעין ומקטין את חדירותם, החומר BEVACIZUMAB, 
(ששמו המסחרי אבסטין ) הוכח כיעיל במניעת התפתחות שגשוג כלי דם והפך תוך זמן קצר מהכנסו לשימוש לחומר המומלץ בטיפול בסיבוכי הסכרת בעין.
לעיתים גם לאחר טפולים מרובים נטוצר דימום בחלל הזגוגית אשר לא מתנקז. במקרים אלו ניתוח הויטרקטומיה מבוצע באופן שגרתי במקרים של מחלת רשתית-שגשוגית מתקדמת אם נוצר דימום הממלא את חלל העין, או אם נוצרת רקמת צלקת המושכת את הרשתית ומפרידה אותה. במקרים אלה חודרים לתוך העין במכשירים כירורגיים עדינים,
מוציאים את כל רקמת הזגוגית עם הדם שבתוכה, מפרידים את כלי הדם המצולקים מהרשתית ומצמידים את הרשתית למקומה הטבעי אם היא מופרדת.

סובל מבעיה דחופה ? פנה אלינו עכשיו! 

התקשר עכשיו